דג קרב

למרות שמם המחייב, דגי קרב הם לא דגים מסוכנים - לא לאדם ולא לזני דגים אחרים. שמו של הדג ניתן לו בשל נטייתו לתקוף דווקא את בני מינו דג קרב ממין זכר אשר פוגש זכר אחר מאותו סוג, יחל כמעט מייד לקרוא עליו תיגר ולתקוף אותו. אלו קרבות אכזריים מאוד, אשר יסתיימו רק כאשר אחד הצדדים ימצא את מותו.
 
דג קרב
דגי הקרב הם דגים קטנים מאוד - גודל הגוף של רוב הסוגים לא יעלה על 14 ס"מ - בעלי אופי שליו ושקט מאוד בדרך כלל. למעשה, התנהלותם היומיומית נחשבת לאיטית, על גבול העצלות. הדרך היחידה בה ניתן להוציא אותם משלוותם, היא במפגש בין שני זכרים.במקרה כזה, שני דגי הקרב ישתמשו בסמל המובהק שלהם, הסנפירים הססגוניים והארוכים, יפתחו אותם כמניפה וינפחו את זימיהם, כדי ליצור איום על היריב. לאחר מכן יחלו נשיכות, התנגחויות והמולה גדולה, עד שאחד הצדדים מוכרע, כאמור.
 
בשל כך, לא נהוג לגדל שני דגי קרב זכרים באותו אקווריום. הזכר יסתדר נפלא עם נקבה ואף עם כמה נקבות בו זמנית - למעט בתקופה של גידול ושמירה על הביציות (תפקיד השמור במין זה לזכר בלבד). גם הנקבות צפויות להסתדר נפלא אחת עם השנייה.דגי הקרב הזכרים נחשבים לצבעוניים ומהודרים, בצבעים אדומים וכחולים, ולכן רוב מגדלי הדגים יעדיפו אותם על פני נקבת דג קרב, אשר תגיע בדרך כלל בגווני אפור או זהב.
 
גידול דג קרב באקווריום לא דורש יותר מידי. דגי הקרב נוהגים לחיות בטבע במים עומדים, עכורים, רדודים וחמים יחסית (במיוחד דג קרב סיאמי, אשר גדל בעיקר בשדות אורז באסיה), כך שהם יכולים להסתדר בקלות בכל סביבה.עם זאת, מומלץ מאוד להקצות לכל דג קרב נפח של חמישה ליטרים לפחות ולשלב באקווריום צמחייה רבה, טבעית בעיקר. הצמחייה משמשת את דג הקרב למסתור ולהקמת ה'קן', אשר עשוי ממאות בועות אוויר קטנות בהן נמצאות הביצים.
 
ניתן לגדל דג קרב יחד עם זני דגים אחרים, אך מומלץ שאלו יהיו דגים שקטים ורגועים, משום שססגוניותו וצבעוניותו של הדג עשויות להפר את שלוותם של דגים אגרסיביים. סוגי הדגים המומלצים ביותר לגידול לצד דגי קרב הם: ציקלידים ננסיים ודרום אמריקאיים, טטרות, קורידוראסים וטאניכטיסים.

 

 

 
הירשמו עכשיו לאקדמיה וקבלו גישה מלאה לכל הקורסים וההרצאות

כל הקורסים וההרצאות מועברים ללא עלות !

מספר המקומות מוגבל - הזדרזו להירשם