דגי קוי
דגי הקוי נפוצים כיום בעיקר בבריכות נוי, וזאת משום שהם דגים גדולים יחסית, שקשה עד בלתי אפשרי לגדל באקווריום סטנדרטי. דגי קוי בוגרים מגיעים לגודל של חצי מטר לפחות, ובתנאים אופטימליים יכול לצמוח עד מטר וחצי. בבית הגידול הטבעי שלו, יכול דג הקוי לחיות עשרות שנים ולעיתים גם מעל 100 שנה.
דג קוי הוא, למעשה, סוג של קרפיון. זן מיוחד זה פותח אמנם ביפן, אך אליה הוא הגיע מסין ויש הוכחות לכך שמוצאו בכלל מפרס ומזרח אירופה. היפנים פיתחו את הזן הזה לאורך שנים, עד שהגיעו לתוצאה משביעת רצון בעיניהם, לה נתנו גם שם מיוחד: קרפיון רקום רקמת זהב ("נישיקיגוי").
את הסוגים השונים של דגי הקוי אפשר לזהות על פי צבעם. ישנם היום לא מעט סוגים כאלו, שמופיעים בשילובי צבעים של זהוב, לבן, שחור, צהוב, אדום, כחול, חום ואפור. מומחים לדגים אלו יוכלו בקלות לזהות את הסוגים השונים רק על פי הופעתם החיצונית.
כאמור, דגי קוי מבויתים גדלים לרוב בבריכות נוי, בשל המרחב הגדול לו הם זקוקים - כ-300 ליטר מים לכל פרט. מי שבכל זאת מתעקש לגדל את הדגים הללו באקווריום, יוכל לעשות זאת בשנתיים הראשונות לחייהם, אז הם עדיין קטנים יחסית, ולהעביר אותם לבריכת נוי רק לאחר שהתבגרו. עם זאת, חשוב לשים לב שעד לגיל שנתיים, הקוי גדל בקצב גבוה מאוד.
דגי קוי הם אוכלי כל ומהווים סכנה של ממש לצמחייה בסביבתם ואף לדגים קטנים. עם אהבתם לצמחייה ניתן להתמודד על ידי הצבתה בבריכה לפני הכנסת הדגים, כך שייראו בה חלק מהסביבה הטבעית שלהם או על ידי האכלה בכמות מספקת.
בענייני אוכל חשוב עוד לציין, כי לדגי הקוי תאבון בלתי נגמר. הם ימשיכו לאכול כל עוד יוצע להם מזון ולכן יש לשים לב לכמויות המסופקות להם. עם זאת, בימי החורף הקרים תאבונם יורד משמעותית, הם פחות פעילים ודורשים כמויות מזון מעטות יותר.