שיעור מספר 3 - רביית משריצי חיים

אחת משיטות הרבייה של דגים היא השרצה: הם אינם מטילים ביצים, כמו דגים רבים – הנקבות פולטות מגופן דגיגים קטנים, חיים, שכבר מהרגע הראשון שבו יצאו לאוויר העולם, הם שוחים ואף יכולים לאכול אוכל ככל דג אחר (אך בכמויות קטנות בהרבה, כמובן).

המשימה הגדולה ביותר באשר לטיפול בדגים משריצים היא ברגעים הראשונים שלאחר ההשרצה, שכן 'הורי' הדגים נוהגים לאכול אותם מייד לאחר מכן. לכן חשוב מאוד להשגיח על הנעשה באקווריום בזמן תקופת הרבייה וההשרצה, ולדאוג מבעוד מועד להפרדה בין הדגיגים לבין ההורים.

ההפרדה יכולה להיעשות על ידי הוצאת הדגיגים מהאקווריום לאקווריום נפרד, שבו אותם תנאים הקיימים באקווריום הרגיל. אפשרות נוספת, נוחה יותר, היא שימוש בתא השרצה: מדובר בתא שנמצא בתוך האקווריום, כתא צף. כשאתם חשים כי הנקבה נמצאת זמן קצר לפני ההשרצה, נכניס אותה לתא, וברגע ההשרצה הדגיגים 'ישקעו' אל תא נפרד שנמצא בתוך תא השרצה, ושאליו האֵם לא יכולה להגיע (וכך גם יתר הדגים באקווריום).

כיצד נדע שהאֵם נמצאת רגעים לפני ההשרצה?

• בטנה תהיה נפוחה מאוד, כמובן (ולעיתים ניתן יהיה לראות את הדגים מבעד לעור גופה)

• היא תהיה חסרת שקט, תנוע מצד לצד ותראה לסביבתה – במכוון או שלא במכוון – שמשהו מפריע לה

• ייתכן שהזכר 'ייצמד' אליה בשלב זה

• לרוב, נקבת דג משריץ תהיה בהיריון למשך 25 עד 45 ימים. ניתן לעקוב אחר התפתחות ההיריון בהתאם לנתון זה (אך עדיף לא להכניסה לתא ההשרצה מוקדם מדי).

לאחר שהדגיגים הושרצו, הם כאמור ישחו בכוחות עצמם ואף יוכלו לאכול. חשוב לספק להם אוכל במנות קטנות, המותאם לגילם (התייעצו על כך עם המוכר שלכם, או עם כל מומחה לגידול דגים שאתם מכירים). כמו כן, חשוב להאכיל אותם כמה פעמים ביום – חמש ואף שש פעמים – ורצוי במזון חי, כמו תולעי דם, משום שבתקופה זו הם זקוקים למזון מסוג זה.

כאשר הדגיגים כבר גדולים מספיק – כלומר כשהם לא יכולים להיכנס לפיהם של ההורים ולכן לא ייאכלו על ידם – ניתן להוציאם מתא ההשרצה ולשחררם לשחייה ולהתפתחות באקווריום עצמו.