דגי זהב
דג זהב, למרות היוקרה והמעמד שרכש לעצמו לאורך השנים, הוא קרפיון ולא יותר. לפי השערות החוקרים, מוטציה מסוימת היא שמעניקה לדג זה את הצבע הזהוב-אדום,
אך הוא יכול להופיע גם בצבעים בולטים אחרים כמו כחול, שחור או לבן.
דגי זהב, ששמם המדעי הוא Carassius auratus, מצויים בטבע במאגרי מים מתוקים, בעומק של עד 20 מטרים, כלומר - בנחלים, נהרות ואגמים קטנים. צבעם המקורי, ללא המוטציה, הוא אפור או ירוק זית.דגים אלו, בניגוד לסוגי הקרפיון שהאדם מגדל למאכל, אינם טעימים ובשרם מלא בנימים - מה שלמעשה תרם לכך שכיום, דגי זהב נחשבים לדגים המבוקשים ביותר לגידול ביתי.
דג הזהב התגלה לראשונה במזרח, ונחשב לחיה קדושה אותה אסור לגדל. בתחילה, הוא גודל בבריכות מלכותיות בסין על ידי הקיסרים, אך מהר מאוד הפך להיות בן בית גם בקרב האזרחים. משם, הוא הפך להיות נפוץ מאוד בכל רחבי העולם.לדג הזהב מייחסים אמונות רבות, וביניהן אחת המוכרות ביותר - אגדת שלוש המשאלות. זהו עוד נדבך שתרם למעמד המיוחד ולפופולאריות להם זכה הדג בכל העולם.
בניגוד למה שנהוג לחשוב, דג זהב אינו קל לגידול. אמנם לא פעם ניתן למצוא אותו גדל בצנצנת זכוכית פשוטה, משייט לבדו במים, אך בפועל הטיפול בו מצריך תשומת לב רבה, בעיקר משום כמויות הצרכים הרבות יחסית שהוא פולט מגופו בתדירות גבוהה. עניין זה מחייב את המגדל להחליף מים מידי שבועיים-שלושה או להתקין פילטר שינקה ויסנן את המים באופן קבוע.בנוסף לכך, דגי זהב זקוקים לתוספת של חמצן למים, משום שבאקווריום הם אינם מקבלים מספיק ממנו, ולמרחב גדול יחסית - שיאפשר להם לשחות בחופשיות ולשמור על פעילות ברמה גבוהה, כמו שהם רגילים לה.
מעבר לאלו, התנאים אותם דורש דג הזהב אינם תובעניים מידי: הוא יכול לחיות בטמפרטורות גבוהות מאוד ונמוכות מאוד (בין 0 ל-40), אם כי יעדיף טמפרטורה של כ-24 מעלות בדרך כלל. הוא אוכל כל ויצרוך בשמחה צמחים, ירקות ובשר במנות מותאמות לדגים. כאשר הוא מגיע לבגרות, ניתן אף להאכילו בחתיכות שלמות של ירקות או בשר, ללא תיבול.