אזורי מחייה לדגי נוי - הים האדום

הים האדום או ים סוף, הוא מעין תעלה ימית ארוכה אשר מתחילה במצר באב אל מנדב שבדרום ומגיעה עד למפרץ אילת בצפון. הים האדום הוא למעשה שלוחה של האוקיינוס ההודי וככזה, הוא מבטיח מראות מדהימים וכמובן עושר תת ימי גדול במיוחד.
אזורי מחייה לדגי נוי הים האדום
 
מיקום: בין אפריקה לאסיה

שטח: כ-440 אלף קמ"ר

עמק ממוצע: כ-490 מטרים

עומק מרבי: 2,211 מטרים
 
למעשה, עבורנו הישראלים מדובר בים 'מסוג אחר', כזה שאנחנו רגילים לראות בדרך כלל רק בתכניות טבע בטלוויזיה. בניגוד לים התיכון החולי והעכור משהו (לפחות באזור החופים), הים האדום הוא ים סלעי מאוד לכן צלול במיוחד. כבר בצעדים הראשונים אל תוך המים מן היבשה, ניתן לחזות בצלילות המרשימה של הים ובעושר הצבעים שבו.

בנוסף לכך, ים סוף מאכלס את שונית האלמוגים הצפונית ביותר על פני כדור הארץ, המוכרת לנו יותר בשם שמורת האלמוגים: זוהי שונית אשר מתפרסת על פני כ-1,200 מטרים, היחידה שנמצאת בשטח ישראל כמובן. במשך שנים היא הייתה מוזנחת מאוד, אך בשנים האחרונות השתקמה פלאים, הודות לפעולות שימור נרחבות.

בים האדום, כאמור, סוגים שונים של דגים ויצורים תת מימיים. בין היתר ניתן לפגוש בו דגי 'אבו נפחא' (דג נפוחית), מחבטנים (טריגונים), טחן נקוד, כריש שחור סנפירים, כריש זברה, אבנונית מרתיעה, אבנון מגושם, אלמוגית שחורה ואלמוגית הפסים, ברקן קוצני, דקר הפסים, הדורית חצויה, זהרורית מצויה, חלילון חלק, קיפודי ים, כוכבי ים ועוד אינספור סוגים.

חשוב לזכור כי ים סוף מתאפיין בחופים חמים מאוד (כל חופיו הם חופים באזורים מדבריים) ואולי בשל כך מימיו נחשבים מלוחים מאוד. בעת גידולם של דגי ים סוף יש לקחת בחשבון את שני המאפיינים הללו, כדי להציע לדגים את הסביבה הקרובה ביותר לסביבת המחיה הטבעית שלהם.