אזורי מחייה לדגי נוי - אגם טנגניקה

אגם טנגנייקה הוא אחד ממאגרי המים המתוקים הוותיקים בעולם, ויש המעריכים כי הוא האגם הוותיק מכולם -טנגנייקה ממוקם במקום השני בעולם מבחינת שיא עומקו (אחרי ימת באיקל שברוסיה) והנפח שלו עצום: 18,900 קילומטרים מעוקבים.

אזורי מחייה לדגי נוי אגם טגניקה
יבשת: אפריקה

עובר במדינות: טנזניה, רפובליקת קונגו, זמביה, בורונדי

שטח: כ-33 אלף קמ"ר

עמק ממוצע: 570 מטרים

עומק מרבי: כ-1,500 מטרים
 
אבל, כל הנתונים הללו הם נתונים יבשים בלבד, אשר לא מעידים על עושרו האמיתי של האגם: מגוון בעלי החיים שבו. ראשית, הוא כולל כמה וכמה מיני דגים אנדמיים (כלומר, כאלו שנמצאים אך ורק באגם זה ולא בשום מקום אחר בעולם), ביניהם גם ציקלידים ייחודיים: טרופאוס, פרונטוזה, לונגקיודוס, בריצ'ארדי, ללופי ועוד. ההערכה היא שבאגם לבדו חיים 200 מינים של ציקלידים, זאת לצד דגים רבים נוספים שאינם ממשפחה זו, כמו סרדינים, קרפיונים, צלופחי קוץ, דגי קשת ועוד.

מה מביא לעושר הגדול כל כך במי האגם? ניתן להצביע על שני גורמים עיקריים: ראשית - מגוון בתי הגידול באגם. טנגנייקה נחלק לכמה וכמה אזורים, ביניהם אזורי קרקע חולית, אזור 'גועש' (גלי מאוד), חופים הררים, אזורי קרקע חוליים ובוציים ועוד. בכל אחד מאזורים אלו חיים סוגים אחרים של דגים, מה שמעשיר ומגדיל את המגוון.

מלבד זאת, העובדה כי האגם הינו מערכת סגורה כמעט לגמרי משפיעה גם היא על המגוון ועל הייחודיות של המינים - בדומה למערכת החי יוצאת הדופן באוסטרליה המבודדת. את האגם מזינים חמישה נהרות שונים: מאלאגארסי, קלמבו, רוסיזי, איפומה, לונאנגווה ולופובו. עם זאת, נהר אחד בלבד יוצא מן האגם החוצה - זהו נהר הלוקוגה. בדרך זו 'שומר' האגם על ייחודיותו ונותר סגור כמעט לגמרי.

כל התכונות הללו, הופכות את אגם טנגנייקה לאחד הספקים הגדולים בעולם של דגים - דגי נוי מגוונים, ייחודיים ועשירים בצבעים. זהו מקור אהוב במיוחד על מגדלי הדגים, כזה שהופך כל אקווריום לחגיגה מרהיבה של צבעים, עם עושר ביולוגי אדיר.