שיעור מספר 7 - כלור CL

כלור הוא יסוד כימי שסמלו הכימי CL ומספרו האטומי 17. מבחינות רבות הכלור הוא האויב הגדול ביותר של מגדלי הדגים, ושל כל שוכני האקווריום. ממש כמו לבני האדם, הכלור נחשב רעיל גם לבעלי החיים - אלו שמתחת לפני המים ואלו שמעליהם. ריכוז גבוה של כלור במים, אם כן, יכול לגרום למותם של הדגים שבו במהירות רבה. העובדה שמדובר במיכל מים סגור, שהמים בו לא מתחלפים באופן טבעי, רק מגבירה את הסכנה.

כיצד יכולים המים להתמלא בכלור? בשתי דרכים עיקריות:

1. ניקוי המערכת לפני מילויו בחומרי ניקוי המכילים כלור, ומבלי לנקותו כראוי לאחר מכן

2. דרך מי הברז, שבהם לעיתים ישנו כלור בכמויות קטנות, לטובת חיטוי. לדגים, הקטנים מאיתנו הרבה, אלו כמויות שעשויות להיות קטלניות.

איך ניתן לזהות הרעלת כלור במים ?

במקרים של הרעלת כלור זימי הדגים יהפכו חומים, תנועותיהם ייעשו חדות ופתאומיות והם ייראו כמי שנושמים בכבדות – זאת משום שהכלור מונע מהם לנשום כראוי. לעיתים, כאשר ישנו עודף כלור במים, נראים גם משקעים לבנים בקרקעית האקווריום. 

מה עושים במקרים כאלו?

בשוק ישנם תכשירים אשר נקראים בעגה המקצועית 'אנטי כלור'. הם מפרקים את הכלור ואת 'בן דודו', הכלוראמין, וכך יכולים להציל את הדגים. את ה'אנטי כלור' מומלץ לשים במים בזמן החלפתם, אך אפשר להכניס אותם ישירות למים במקרים מסוימים.

דבר חשוב נוסף: כלור, בסופו של דבר, מתנדף מהמים – לאחר כמה ימים – ולכן אם ניקיתם את המערכת וחיכיתם מספיק לפני הכנסת הדגים אליו, אינכם צריכים לחשוש. לעומת זאת הכלוראמין (שעשוי להופיע כיום במי הברז בתדירות גבוהה יותר מבעבר) מתנדף רק לאחר כשבועיים. גם את זה חשוב לקחת בחשבון.

כך או כך, בכל מקרה של הרעלת כלור יש להתייעץ במהירות עם בעל מקצוע, שיוכל לסייע לכם ולהציל את הדגים מהרעלה וממוות.